המזכרת / The Souvenir

בריטניה / 2019 / 120 דקות / דרמה.

במאית: ג'ואנה הוג.

"בתחילת שנות ה-80, סטודנטית לקולנוע שגדלה בבית אמיד מתחילה לנהל מערכת יחסים עם גבר מתוחכם אך מפוקפק, ומגלה את קולה הייחודי." (מתוך אתר נטפליקס).

סיפור התבגרותה המאוחרת של אמנית צעירה. בניגוד לסרטים דומים שמתארים זוגיות רעילה ונצלנית, היחסים בין הדמויות השונות מוצגים כאן באופן ריאליסטי ובדרך שאינה מוגזמת, כך שאפשר לראות ולהבין מדוע הקשר שמתפתח אינו כה מזיק לגיבורה, ואולי אף כולל בתוכו דברים שנכונים ומתאימים לה בשלב זה של החיים. התוצאה היא יצירה מורכבת ומעניינת, אלגנטית ומאופקת מבחינה סגנונית, עם כמה פריימים מעוצבים להפליא ומלאי יופי (וללא תזוזות מיותרות של המצלמה). בניגוד לחלק מהמבקרים, בשאלה אם הסרט מציג יותר את ההתבגרות האישית כאדם או כאמנית, אני נוטה יותר לאפשרות הראשונה (למרות שהדברים משולבים כמובן). הסרט מתרחש בסביבה אמנותית ואינטלקטואלית, כך שמצד אחד הוא עשיר ומלא ברפרנסים תרבותיים, ומצד שני עשוי לעיתים להיראות יומרני ונפוח, במיוחד בקטעים מסוימים (אולי מהסיבה הזו הוא התקבל בנחירות בוז, צחוק ושעמום כשהוקרן בפסטיבל חיפה - אם כי אני לגמרי לא שותף לתחושה).

מאחר שמדובר בסרט דובר אנגלית שהוקרן כאמור בפסטיבל חיפה ונגיש גם בפלטפורמות אחרות, נכתבו עליו לא מעט ביקורות בעברית, חיביות מאוד ברובן. ראוי גם לציין שהסרט נבחר לסרט הטוב ביותר בשנת 2019 ע"י מגזין הקולנוע הנחשב Site and Sound.

"הרשו לי לומר שעם קצת סבלנות ואורך רוח, צפייה ב"המזכרת" חושפת יצירת מופת. ... בזמן הצפייה, הסרט מצליח להמם פעם אחר פעם. בזכות התסריט המבריק; התצוגה המהפנטת בתפקיד הראשי של הונור סווינטון-ברן, בתה של טילדה סווינטון, שמגיחה כאן כאמה הקולנועית; הפסקול, הכולל את מיטב הלהיטים הבריטיים משנות השמונים, התקופה בה העלילה מתרחשת; ועבודת הבימוי והצילום של הוג, המצליחה ליצור את התחושה המופלאה שאנחנו בתוך חלום בהקיץ. "המזכרת", כראוי לשמו, הוא סרט שזוכרים."

(אבנר שביט, וואלה).

"הסרט הזה הוא קצת כמו לאכול ירקות. הוא איטי, תובעני ולא תמיד נוח או נעים לצפייה - אבל מזין. סווינטון־בירן וברק נותנים את הנשמה בתור הזוג המסכן וחסר הסיכוי, ושובר לב לראות כיצד הדינמיקה המורכבת וההרסנית ביניהם הולכת ומתפתחת ככל שהסרט נמשך. עם זאת, בסופו של דבר, "המזכרת" הוא פחות דרמה רומנטית ויותר דיוקן של אמנית כגברת צעירה. סיפור חניכה עצוב ומטלטל על קולנוענית בתחילת דרכה שתרה אחר "הקול שלה" בעולם אלים ומלא תעתועים. ככזה, אני ממליץ לכל צעירה שמעוניינות לעסוק ברצינות ביצירה לצפות בו." (ישי קיצ'לס, ישראל היום).

" ... הרגעים שבהם הוג מאפשרת לגיבורה הצעירה שלה להתבונן בעולם בעיניים קולנועיות ויצירתיות מעניינים יותר מאשר האופן שבו היא מספרת את סיפור האהבה העגום הזה. היעדר הרגש רק מקטין את סיפור האהבה, שצריך להיות סוער ומסוכן - רגשות שרק מדווחים לנו עליהם אבל שלא חוצים את המסך. כל האלמנטים שמרכיבים אותו — דיונים על קולנוע, חיים לצד פיגועי טרור, היחס בין ההווה ובין יצירות אמנות מהעבר, אהבה מתוך סכנה — הופכים את "המזכרת" לסרט סופר־אינטליגנטי, אבל הניכור הקולנועי, או שמא הצינה הבריטית, הופך אותו למלודרמה קפואה וכמעט לחלוטין נטולת הנאה." (יאיר רווה, כלכליסט).

4 כוכבים.