מוסכמות / Ethos
- nadavkna
- 15 במאי 2021
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 29 במאי 2021

טורקיה, 2020, עונה אחת (בינתיים), 8 פרקים, דרמה.
יוצרים: ברקון אויה, עלי פרקהונדה.
"כמה זרים באיסטנבול שחייהם, פחדיהם ורצונותיהם מצטלבים זה בזה מצליחים להתעלות מעל הגבולות שמציבות התרבות והחברה ולמצוא חיבור." (מתוך אתר נטפליקס).
סדרת הטלויזיה הטובה ביותר בנטפליקס, יופי פיוטי טהור. כמו למצוא יהלום בחול.
"'מוסכמות' מספרת סיפור קטן מאוד של חיים קטנים, כמעט אקראיים, של כמה דמויות אקראיות. הקסם שלה הוא בפשטות שלה. הכתיבה המתוחכמת מגישה את נקודות העלילה החשובות באופן מעודן ודק, משרטטת את הדמויות שכבה אחר שכבה מפרק לפרק, וחשוב יותר - יוצריה מציגים לנו הכל, ללא פחד. ככל שהיא יותר לוחשת, הקול שלה יותר צלול. כל סיפור שהיא מראה לנו מוגש באהבה וחמלה. לכל אחת מהדמויות יש עומק, היסטוריה, נסיבות חיים, שמתגלות לצופים בהדרגה, כשמגיע הרגע המתאים." (שירי ישועה באתר וואלה).
"'מוסכמות' מטפל כל כולו בבעיות של טורקיה, בלשון המובנת לקהל המקומי, מתוך ההכרה האמנותית הנכונה, שאין דבר אוניברסלי יותר מהמקומי, וכי שכונה נידחת בפאתי איסטנבול יכולה להחזיק בתוכה את מלוא גוני הקשת של היצרים והדרמות האנושיים לא פחות מהמקום המרכזי ביותר ביקום." (בני ציפר, אתר הארץ).
5 כוכבים
תודה רבה על ההמלצה. סדרה ממגנטת ומכשפת.
אני מכיר קולנוע טורקי מרתק, איכותי וכבד וגם סדרות טורקיות קלילות כמו "הכלה מאיסטנבול". טורקיה שהצטיירה לי מתוכן, מתוך דיווחי התקשורת וזכורונות בני 30 שנה מטיול חווייתי עם חברתי - אשתי דהיום, היא של מדינה מסורתית מאוד, מדוכאת, שחיה בעבר ותושביה - הנדיבים ביותר שפגשתי - מרכינים ראשם תחת הסבל.
מוסכמות הראתה לי טורקיה אחרת, מורכבת בהרבה. בצד השכונות העלובות בפאתי איסטנבול והחיים המסורתיים, הדתיים והתמימים, קיימת אוכלוסייה מודדרנית, בדגש על פסיכולוגיות מקצועניות, נשים מערביות (ויפהפיות) המתלבטות על דרכי טיפול, אורח חייהן והמימשקים בין אלו, ממש כאילו היו במדינה מערבית כביכול עם, נאמר, נגיעות מסורתיות ? כמו, ובכן, ישראל למשל
כלומר, הסדרה אפשרה לי להגדיל את ההכרות עם שכנתנו המרתקת והלא כל כך אהובה בשנים האחרונות ולההפחית את ההתנשאות המערבי…