המחלה של יום ראשון / Sunday's Illness
- nadavkna
- 28 במאי 2021
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 29 במאי 2021

ספרד, 113 דקות, 2017, דרמה.
במאי: רמון סלזאר.
"קיארה, שננטשה בילדותה על ידי אימה, מוצאת אותה כעבור עשרות שנים ומבקשת ממנה לבלות 10 ימים ביחד במקום מרוחק." (מתוך אתר נטפליקס).
סרט יפה וקולנועי מאוד עם השפעות אלמודובריות מובהקות מבחינת הנושא והסגנון. מה המשמעות של "קולנועי" (Cinematic)? שאם נקח פריים בודד או סצנה מתוך סרט ונבודד אותם, יהיה לנו ברור שמדובר בתמונה מסרט ולא מהמציאות (וגם להיפך, כלומר שאם נקח צילום של המציאות והוא ייראה לנו כלקוח מתוך סרט, נאמר עליו שהוא "קולנועי"). בהמשך לכך, המעלה הבולטת ביותר של הסרט לטעמי היא הצילומים הנפלאים, עם עיצוב פרטים מדויק ושילובים נהדרים של אור וצבעים. סיפור העלילה לעומת זאת, כמו גם הדיאלוגים המהורהרים, פחות משכנעים.
כמה מהביקורות שקראתי על הסרט באתרים זרים היו חיוביות מאוד ואף סופרלטיביות. לדוגמא:
"This story about the reunion, following a 35-year abandonment, of a mother and daughter, marvelously played by Spanish actors Susi Sanchez and Barbara Lennie, respectively, is slow but never ponderous, clear in its outlines but never simplistic, and elegantly crafted without being stifling. ... a film that pulls off the too-rare feat of combining exquisite craftsmanship with authentic emotional force." (The Hollywood Reporter).
מצד שני, המבקרת הישראלית עופרה עופר אורן קטלה את הסרט וטענה שמדובר בזיוף גדול ולא אמין. דעתי האישית נמצאת איפשהו באמצע. בכל מקרה מדובר בסרט שכדאי לצפות בו, ולו רק בגלל הצילומים.
3 כוכבים
סרט משעמם הנגרר באיטיות מוגזמת. משחק רדוד לחלוטין ולא אמין כלל. דיאלוגים טרחניים ומתישים. מיותר!
בעיני סרט יפה ומרגש, בהתייחס לקשר המתפתח בין האם לבת. ברמת התסריט והדיאלוגים אכן ממש אינו מבריק, העזיבה של האם אינה מובנת וההסכמה לבלות עם הבת - לא משכנעת. הרגשתי שגם הסיום טרגי מדי ובעצם מהווה בריחה מהתמודדות של חיים ביחד. למרות הביקורת-בכל זאת נהניתי, גם בגלל עיצוה האומנותי היחודי.
הצילומים אכן יפים להפליא.אבל הדיאלוגים איטיים ויומרניים. והשיח כולו לא אמין. גם השימוש בנטשה הכלבה להדגמת קשר מלאכותי ולא משכנע.